הוא היה אומן יהודי. הוא נולד ברוסיה וחי בצרפת. המוטיבים החשובים בתמונות שלו הם סיפורי התנ״ך והחיים בעיירה היהודית. בתמונות שלו יש פנטזיה וחלום. הוא ביקר בישראל פעמים רבות, ועשה שטיחים לבניין הכנסת בירושלים.

החלונות בבית הכנסת של בית החולים ״הדסה״ בירושלים, והשטיחים בבניין הכנסת. אין בישראל הרבה ציורים חשובים של שאגאל.

זה היה הבית של הצייר ראובן רובין, בתל אביב. עכשיו הבית הוא מוזיאון, ואפשר לראות שם את התמונות של רובין וגם עבודות של ציירים אחרים. אפשר גם לראות שם סרט על החיים של רובין.

היא הייתה מלחינה ומשוררת ישראלית. היא כתבה מוזיקה להצגות וגם שירים לזמרים ולהקות. היא נולדה בקיבוץ כינרת. היא מתה בתל אביב, ונקברה בקיבוץ כינרת.

כי היא כתבה מאות שירים במשך הרבה שנים. כל הזמרים החשובים בישראל שרו (ושרים) את השירים שלה. היא כתבה שירים ידועים, כמו ״ירושלים של זהב״ ו״מחר״. היא גם הייתה פעילה בעניינים פוליטיים.

שניהם היו כנרים גדולים. שניהם היו יהודים. מנוחין נולד בארה״ב, אבל חי ומת באירופה. שטרן נולד באירופה ובא לאמריקה כשהיה תינוק.

הוא לא רצה לנסוע בגלל השואה. שישה מיליון יהודים נרצחו בשואה. הרבה קרובֵי משפחה של שטרן נרצחו. שטרן רצה לתת כבוד לכל האנשים האלה.

הוא חשב ש״הגיע הזמן לבקר שם״. אולי הוא ידע שזאת ההזדמנות האחרונה שלו לבקר שם. הוא רצה לראות את הארץ של המוזיקאים הגדולים, וגם לפגוש את הדור החדש של המוזיקאים הגרמנים. הוא רצה ללמד אותם מוזיקה ודברים אחרים.

המוזיקאים צריכים לחפש את היופי בעולם, ולהראות אותו לאנשים. זה חשוב מאוד בזמנים קשים.

הוא נולד כמו צחוק, כי הוא מתחיל בפנים ומתגלגל החוצה. הוא נולד כמו תינוק, כי בהתחלה זה כואב, כולם שמחים כשהוא נולד, ואחר כך הוא מתחיל ללכת לבד.

זה פסטיבל של מוזיקה קלאסית באילת. בפסטיבל משתתפים זמרים, תזמורות, ומקהלות מכל העולם, והוא נמשך שלושה ימים.

ראש עיריית עקבה, ד״ר מרוואן דודין, יהיה אורח הכבוד בפסטיבל. עקבה היא עיר בירדן, והיא נמצאת לא רחוק מאילת.

הוא מתקיים כל שנה בהתחלת חודש יוני, והוא נמשך עשרה ימים. הוא מתקיים בהרבה ערים בארץ. בירושלים יש יריד ספרים על יד המוזיאון, ובתל אביב היריד הוא בגני יהושע.

אפשר לקנות ספרים בהנחה, גם בירידים וגם בחנויות הספרים. אפשר לפגוש סופרים בדוכני הספרים, ואפשר לשמוע משוררים קוראים את השירים שלהם. בירידים יש גם מוזיקה, הצגות, ועוד.

כי הוא חשב שיהודים צריכים לעזור ליהודים. היה לו הרבה כסף, והוא רצה לעזור לאחים שלו בירושלים ובמקומות אחרים. הוא היה פילנטרופ.

כי הוא חשב שהיהודים צריכים לחיות חיים מודרניים ופרודוקטיוויים. הוא בנה להם מקומות לגור ומקומות עבודה.